מפגש פרפורמטיבי-מוסיקלי בין הכוריאוגרף והרקדן קימ טייטלבאום, למוזיקאית ואמנית הקול זוהר שפיר דרך הטקסט ״The Persian Poems״ של הסופרת האמריקאית קת׳י אייקר. באמצעותו היצירה מבקשת לשרטט בזהירות מופעים של חווית טראומה. לאחר חוויה טראומטית קשה הגוף, השפה, המגדר והזהות עלולים להתערער ולהתחבר באופן עקום. במרחב זה, כמו במרחב היצירה, התחביר המציאותי מאבד היגיון, נסדק ובו מופיעים סמלים לוטים בערפל של חלום.
מאת: זוהר שפיר וקימ טייטלבאום
דרמטורגיה: עדו פדר
וידאו: שרון פדידה
תלבושות ותפאורה: ערן שני, תמר בן כנען
תאורה: עודד קוממי
עין חיצונית: מיכל סממה
היצירה עלתה בבכורה במסגרת פסטיבל צוללן 2023 ונתמכה על ידי מועצת הפיס לתרבות ואומנות וקרן רבינוביץ
קימ טייטלבאום יוצר הרואה במחול מרחב רדיקלי רב־תחומי המסוגל ליצור שינוי מנטלי ומערכתי. לדידו, באמצעות הפנטסטי ניתן למצוא כלים לחיבורים מעניינים וסוערים. שיביאו לטקטיקות חדשות ומעניינות לכוריאוגרפיה, הופעה וחשיבה על מופע. קימ יצר את העבודות: Main Heroine (2020), Pretending to Give In (2022) ו־״אבן אודם״ בשיתוף עם המוסיקאית זוהר שפיר (2023). כיוצר וידאו: את הסרט ״בנות ערביים״, הקליפ ״אי״ למוסיקאית מיכל אופנהיים בשיתוף עם יניב שיינפלד (2021), וה״כוס של בריידוטי״ (2022). קימ יוצר בשיתוף עם הכוריאוגרפית מורן יצחקי אברג׳ל ויחד הקימו את הפרויקט ״כלי עבודה״ - סדנת מחקר עם מבוגרים בעלי אתגור מנטלי התפתחותי הפועלת כבר שבע שנים (2017-24) בתמיכת משרד התרבות, במרכז כלים בת ים.
זוהר שפיר מוסיקאית ואמנית קול, ידועה גם כניקו־טין (Nico Teen). עוסקת במרחבים שבין נוסטלגיה, דה־קונסטרוקציה ומוזיקת פופ. תהליכי יצירתה כוללים הלחנה ועיבוד בעזרת טייפים, חומרי ארכיון וכלים אלקטרוניים שונים. שפיר עוסקת בפירוק והרכבה מחדש של מבנים המאפיינים מוזיקת פופ וחוקרת את המבע הקולי באמצעות טקסטים מקוריים העוסקים בשאלות על מוזיקה פופולרית. גישתה של שפיר לגוף ותנועה מסייעת לפיתוח היבטים רגשיים של הפקת קול.
